תיסוף CBD נגד קורונה, האם פנינו מועדות לשם או עוד טרנד שישרת מתנגדי חיסונים ותומכי לגליזציה?

במהלך השבוע האחרון התפרסם ב-science advances מאמר שמציג את ההשפעה הפוטנציאלית של קנאבידיול, CBD על יכולת הדגירה של הנגיף אל תוך התאים.

בצמח הקנאביס יש מספר סוגים של קנבינואידים.

הממצאים כדלקמן,

בתרבית תאים אנושיים:

1. השוו לפני כן את ההשפעה של קנבינואידים בודדים שונים או תערובות (לדוגמא THC-CBD) על התפתחות הווירוס. זה נעשה על ידי דיגום של תאים שנצבעו בעקבות ביטוי חלבוני ספייק של הווירוס. אכן נמצא ש-CBD מביא את התרומה המשמעותית ביותר להקטנת כמות חלבוני הספייק.

2. נמצא שמטבוליט נוסף שנקרא 7-OH-CBD הוא גם בעל תכונות אנטי ווירליות שפועלות נגד הנגיף.

3. סבורים שהמכניזם מופעל דרך מסלולים תוך תאיים המשוייכים למערכת החיסון המולדת (בתוך המאמר יש פירוט מלא של המסלול המולקולרי המתרחש בתוך איברון הרטיקולום האנדופלסמטי).

4. נעשה ריצוף של ביטוי מתווכים שונים של מערכת החיסון בטיפולים השונים. עם CBD וללא CBD להדגמת ההבדלים. ההבדל ניכר.

במחקרים פרה-קליניים על עכברים:

חלק מהקבוצות קיבלו CBD במינונים שונים 7 ימים לפני הדבקה. לאחר 5 חמישה ימים מהדבקה בדקו את העומס הנגיפי בנחיריים ובריאות ומצאו שהקבוצה שקיבלה מינון גבוהה יותר הייתה עם עומס נגיפי קטן יותר.

בבני אדם:

ה-CBD נחשב כתרופה לאנשים שחולים באפילפסיה קשה. במחקר עוקבה נמצא כי תיסוף CBD על פי סטנדרט כמותי קבוע בין המטופלים קשור בהפחתה בתוצאות בדיקה השליליות. מנגד, בנימה ביקורתית, המחבר העלה את הסוגיה שאותם מטופלים סובלים מבעיות נוספות כמו קשיים גופניים ונפשיים וכאבי ראש וכן במהלך הפנדמיה פחות יוצאים. כל אלו יכולים להסתכם בפחות מפגשים חברתיים שמפחיתים סיכויים להיחשף למאומתים.

בדיון, מציינים שיש דיכוי הפעילות של הציטוקינים, דבר שיש לו חשיבות במניעת סערת ציטוקינים הידועה לשמצה. ולכן הוא עשוי להתאים להגנה על המאחסן הן בשלבים ההתחלתיים של המחלה והן בשלבים היותר מתקדמים.

עדיין עולה האזהרה לא לצרוך CBD באופן עצמאי מהסיבות הבאות:

1. בשל העובדה שטרם בוצעה פורמולציה: פורמולציה נועדה ליצירת תרופה במינונים המתאימים, ההרכב המועדף והיכולת שלו להגיע אל תאי המטרה תוך מניעת פוטנציאל לרעילות או רכיבים שמפריעים להשפעה הרצויה.

2. טרם בוצעו ניסויים קליניים אקראיים מבוקרים לבדיקת יעילות ובטיחות מתן הרכיב.

מה החשש שלי? שבתקשורת ובכל מיני מקומות במדיה יגידו אמירות מפוצצות על "תרופה מהצומח שמונעת קורונה". צריך לשים את הדברים בפרופורציה. במידה ואכן הגופים המדעיים היו מחליטים (על סמך הצלחה של מחקרים קליניים) אולי אז היינו מגיעים למצב שממליצים לקהל הרחב ליטול אותה. יכולות להיות לכך משמעויות מרחיקות לכת מבחינת הוצאות כלכליות והיקפי ייצור בשונה מהחיסונים שמקבלים פעם בתקופה.

הפוסט הזה נועד להעברת ידע בלבד ואינו מתיימר לתת ייעוץ רפואי

מקור למאמר: DOI: 10.1126/sciadv.abi6110