סקירה שיטתית שפורסמה בשנת 2020 מציגה אסוציאציה בין איכות התפקוד בספורט משחקי, הסיכון לפציעה לבין מרקרים קוגניטיביים ותפיסתיים
להלן הרחבה המלווה בדוגמאות של מחקרים שתוארו בסקירה
זה אכן נושא מסועף המושפע ממציאות אקולוגית ולכן לא ידוע מכניזם ברור, במילים אחרות סיבות למסובב. בימים אלו המידע שמצטבר מבוסס רבות על אסוציאציות בין פריטים שונים בחבילה שהספורטאי מביא איתו שכוללים יכולת תפיסתית, רכיבים קוגניטיביים וקואורדינטיביים.
מדעני קוגניציה העוסקים בחקר תהליכי עיבוד והוצאת מיומנויות לפועל מתדיינים לגבי שני סוגים עיקריים של תפיסה: ישירה (direct) ובלתי ישירה (indirect). הגישה הבלתי ישירה גורסת כי יש טווח רחב של אפשרויות תגובה בלי המון אינפורמציה לעיבוד. המאמר הזה מתבסס על הגישה הבלתי ישירה (indirect perception model) אשר מניחה כי גירוי חיצוני עובר עיבוד קוגניטיבי המשמש לפלט התנועה מתאים.
במהלך השנים הייתה הגברה בעצימות ובמהירות של משחקי ספורט שונים. השחקן נדרש לפעול לאור גירויים חיצוניים כגון דינמיקת חברי הקבוצה, דגם תנועת היריבים והכדור לצד גירויים פנימיים כגון יציבות המפרקים ופוזיציה של הגוף. תפקודים גבוהים במוח כגון אינהיביציה וגמישות קוגניטיבית הם קריטיים ללקיחת החלטות והוצאתן לפועל בתיאום מוטורי במציאות מרובת תפניות.
הבעיה בתחומי ספורט משחקיים רבים היא שכיום אימוני strength and conditioning שמים את הדגש על הערכות של כוח, טווחי תנועה ושיווי משקל המבוססים על תנועות נשלטות ומתוכננות מראש (pre-planned) בודדות. אכן הם מהווים נדווח בסיסי לביצועים פשוטים. עם זאת, כאשר מתייחסים לתנאים אקולוגיים וצורכי הספורט המשחקי, העסק מתחיל להסתבך ונדרשת מורכבות תרגול שתתורגם לשטח. לדוגמא, בענפי ספורט כגון כדורסל והוקי נמצא שהכוח השרירי לא מתורגם לביצועים בשטח. לאור זאת, חוקרים ניסו לפתח תנאים בעלי קונטקסט ספציפי.
במחקר ביומכני-התנהגותי שהתבצע על שחקני הוקי נתנו משימה לרוץ ישר ולשנות כיוון בפקודה פתאומית. התקבל מנח ברך לא תקין בזמן התמרון בהשוואה לתנועה שניתן להתכונן אליה מראש. דבר זה הודגם מספר פעמים בסקירות שיטתיות על ספורט משחקי.
הסוקרים מציעים שבטיחות התמרונים מאפשרת לא רק בטיחות, אלא גם שיפור ביצועים. האינטרפטציה שלי בהתבסס על ספרות שנוכחת גם מחוץ לסקירה הזו היא שיש מעין סינרגיה תנועתית טובה יותר אשר באה לידי ביטוי בתפעול מוקדם של שרירי הגפה התחתונה שככל הנראה נובע מבקרה יורדת טובה יותר או אף היענות יעילה למשוב פרופריוספטיבי.
בהמשך לנאמר על הגישה הבלתי ישירה הגורסת כי מתקיים עיבוד קוגניטיבי לפני הוצאת התנועה לפועל, להלן מספר מחקרים שמנסים להצביע על הקשר בין יכולת קוגניטיבית ואיכות התנועה:
במחקר אחד ביצעו השוואה בין ספורטאים בעלי ביצועים קוגניטיביים טובים לעומת ספורטאים בעלי ביצועים קוגניטיביים ירודים שבה בדקו מהירות תגובה, זיהוי עצמים, סריקה ראייתית.
נמצא שהקבוצה עם הביצועים החלשים נחתו חזק יותר על המשטחים, מומנט פי 15 של הרחקת הברכיים ועומס גבוהה יותר על השוקה הקדמית.
במחקר אחר על נשים שביצעו drop jump על רגל אחת מארגז בגובה 30 ס"מ אל פלטת כוח, הוסיפו מניפולציות שדורשות תכנון תנועה מיידי שכללו ביצוע 3 אופציות של תמרונים שונים לאחר הנחיתה: 1) הישארות סטטית על רגל אחת. 2) צעד לפנים. 3) חיתוך צידי.
לא הייתה קבוצת ביקורת אך כן נעשתה חלוקה לפי איכות הביצוע הקוגניטיבי במבחנים של זיכרון וויזואלי לטווח קצר, קשב וריכוז. אצל ספורטאיות עם הביצועים הקוגניטיבים הירודים הייתה הפעלה גבוהה יותר של הארבע ראשי, כ-50 מילישניות לפני ואחרי הביצוע וכיווץ מופחת של האמסטרינג. דבר שלטענת החוקרים מגביר את העומס על ה-ACL ומהווה גורם סיכון לפציעה. הוזכר מחקר אחר על ספורטאיות שמצביע גם הוא על הקשר בין נחיתה חזקה לתפקוד קוגניטיבי ירוד.
מחקר אחר נקט בפרוטוקול שכלל אתגר קוגניטיבי שבו נותנים לשחקנים פקודה על איזו רגל לנחות במהלך התעופה, מעין דואל טסקינג, לגרום למשתתפים לחשוב מהר במהלך ביצוע. התוצאות הציעו קשר בין יכולות ניהוליות נמוכות (זיכרון עבודה וגמישות קוגניטיבית ירודה) לאיכות התנועה. מחקר אחרון הציג קשר בין visual scanning לקושי להחזיק זמן על הרגל בעת הנחיתה ושיעור טעויות גבוהה בבחירת הרגל שנוחתים עליה (יישום שגוי של קלט שמיעתי תוך כדי אתגר קוגניטיבי).
לסיכום,
עדיין בעייתי להכליל מהממצאים במחקרים האלו בשל טווח ביטחון שהוא נמוך מ-95 וכן הטרוגניות בשיטות הסטטיסטיות והאוכלוסיות שנבדקו. כמו כן, יש חשיבות רבה להשוואה בין תנועות pre-planned ל-planned. רק שני מחקרים יצרו קבוצת ביקורת pre-planned שהולמת. חשוב להדגיש שחסרים מחקרים שבודקים קורלציה בין היכולות הניהוליות שהן חשובות ללקיחת החלטות, שינוי משימות (גמישות קוגניטיבית ויכולת אינהיביטורית, זיכרון עבודה) אשר נמצאו יותר רווחות בכדורגלנים ברמה עילית (דבר שמעלה שאלה אחרת של ביצה ותרגולת, האם זה תולדה של גנטיקה או סביבה).
מקור:
IJERPH | Free Full-Text | Perceptual–Cognitive Function and Unplanned Athletic Movement Task Performance: A Systematic Review | HTML (mdpi.com)
