top of page
חיפוש

מתוך מאמר סקירה על צמחי מרפא לטיפול בהפרעות קשב והיפראקטיביות

  • משה זלינגר
  • 14 במרץ 2019
  • זמן קריאה 2 דקות

עודכן: 29 במרץ 2019

הקדמה:

כיום קיימות תרופות פסיכיאטריות שהוכיחו את יעילותן בשיפור התפקוד של ילדים ומבוגרים בעלי ADHD. למרות זאת, עולה הבעיה כי התרופות עשויות לגרום לתופעות לוואי מגוונות בין מטופלים ובדרגות חומרה שונות. לכן, עולה הצורך לבצע מחקר על תרומתם של טיפולים לא תרופתיים. בכתבה הזאת אני אעסוק בממצאים שמתקבלים מתוך תחום ההרבולוגיה (רפואת הצמחים). הסקירה שאציג כאן תיגע בתרומתם של הטיפולים ההרבולוגים בהסתמך על התיאוריות המנגנוניות הבאות: הקטכולאמינית (מסלולים של עוררות, מיקוד קשב וביצוע משימות), גבא-ארגית (מסלולים של עיקוב במערכת העצבים) והסטרס החמצוני (הימצאותם רכיבים כימים שקשורים לפגיעה בתפקוד של התאים).

סיכום הסקירה לפי קטגוריית טיפול ומידת האפקטיביות שנמצאה בו עד כה (סוג הצמח או רכיב בקבוצה של צמחים):

[מילון מונחים בתחתית הדף]

1) גינקו בילובה (Gingko biloba) - מקל על הסימפטומים בקרב ילדים, משפר את הפעילות החשמלית אך נמצא פחות יעיל ממתיל פנידאט (ריטלין).



2) גי'נסנג (Ginseng) - הציג שיפור בקשב, ייתכן גם שמפחית אימפולסיביות.


3) פלבנואידים – הפחיתו את ההיפראקטיביות, שיפרו קשב, קורדינציית עין-יד וריכוז, הפחיתו נזק חימצוני ל-DNA, הגבירו פעילות דופמינרגית.




4) שילוב של Ginsenoside Rg3 עם Ginkgo biloba הציג הפחתה ב-ROS והביא לעליה ב-p-TrkB, BDNF, טרנספורטר לדופמין וטרנספורטר לנוראפינפרין.


5) וולריאן (Valeriana officinalis) – הראה שיפור בסימפטומים. בצמח הזה יש רכיב שפועל דרך הרכיב האינהיביטורי של מערכת העצבים (קולטנים מסוג GABA) אשר אמורים לסייע בהרגעה.




6) פסיפלורה (Passiflora incarnate) - הקל על הסימפטומים אך לווה בתופעות לוואי קלות.


7) פרע (Hypericum perforatum) – שני מחקרים הציגו ממצאים סותרים של שיפור לעומת חוסר השפעה.



מילון מונחים:

חלבון BDNF – Brain derived neurotrophic factor מעורר גדילה אשר שייך למשפחת החלבונים

הנוירוטרופינים, חלבון זה תומך בתהליכי שימור נוירונים קיימים וגדילתם המחודשת.


חלבון p-TrkB - Tropomyosin receptor kinase B משמש כקולטן ל-BDNF.



רוס ROS - Reactive oxygen species – תוצרים כימיים שנוצרים ממטבוליזם של חמצן. הרמות של ROS עולות בסטרס תאי. מהווים חלק מתיאוריית הרדיקלים החופשיים בחקר הזקנה. הימצאות גבוה של ROS גורמות לפגיעות מגוונות בתא וב-DNA.


נוראפינרין – מוליך עצבי ממשפחת הקטכולאמינים אשר מופרש במצבי דחק כגון פעילות גופנית.


פלבנואידים – קבוצה של נוגדי חמצון. במאמר מוצגים מספר סוגים שלהם ופירוט היתרונות של כל אחד מהם.


סיכום:

דרושים מחקרים קליניים נוספים כדי לאשש את יעילות השימוש בפתרונות טבעיים כדי לקבוע את יעילותם בהשוואה לטיפולים התרופתיים או כהשלמה לטיפול הטיפולים התרופתיים. השיפור הרווח הוא במדדי הסטרס החמצוני.


Corona, Juan Carlos. "Natural Compounds for the Management of Parkinson’s Disease and Attention-Deficit/Hyperactivity Disorder." BioMed research international2018 (2018).

הרחבה על התיאוריה של הסטרס החימצוני במחקר על ADHD

 
 
 

פוסטים אחרונים

הצג הכול
שטיפת מוח - המע' הגלימפטית

מה מנקה לנו את המוח? זיכרון של פעם: ירושלים, מרכז העיר, חמישי ערב, חגיגות, מוזיקה, דוכנים, המון תיירים, מלא שפות, פלאיירים מפוזרים,...

 
 
 

Comments


Post: Blog2_Post

Subscribe Form

Thanks for submitting!

0549732119

  • Facebook
  • Twitter
  • LinkedIn

©2018 by Neuroscience & Fitness. Proudly created with Wix.com

bottom of page