לקבל החלטות מהבטן - איך זה נראה במוח?

כאשר אנחנו נדרשים לקחת החלטות שונות, כמו באיזו אוניברסיטה ללמוד, מתחיל דיבור פנימי. בקרב חוקרי התנהגות עולה השאלה של מציאת המנגנון להחלטות האלו. האם אותו מנגנון שאחראי על קבלת החלטות בחיים, עוזר לפתור תרגיל בחשבון? כלומר, האם קבלת ההחלטות מוכתבת על ידי הפרה-פרונטל קורטקס (קליפת המוח הקדם מצחית)? כולנו מכירים את טבלאות ה-pro-cons, לכן מאוד טיפוסי לחשוב שההחלטות שלנו מבוססות על חישובים. עם זאת, כאשר נכנס ההקשר החברתי אנו נתקלים בהטייה רגשית. הטיה רגשית חשובה מבחינה אבולוציונית, כי היא עוזרת לנו להחליט במי לבטוח, לדעת ממי לצפות לתשורה ולצבור ניסיון חברתי. יחד עם זאת, הטיה רגשית עשויה להוליך שולל. מתי הטיה רגשית יכולה לפגוע בתהליכים, כמו סגירת עסקה, הצלחה בחינוך ילדים או בקשרי עובד מעביד? מנקודת המבט שלי, היכרות עם הממצאים המדעיים היא פתח לעיצוב תהליכים בארגונים שונים בהתבסס על אותן תובנות.

איך להנדס פחד

פחד מולד ופחד נרכש מתמפים באופן שונה במבנה של האמיגדלה. האמיגדלה המרכזית היא עתיקה מבחינה אבולוציונית ומשחקת תפקיד בפחד קדמון-מולד (חשש מנחשים לדוגמא). מסביב לאמיגדלה המרכזית, נמצא ה-Basolateral amygdala - BLA, איזור שמשתתף ברכישת או למידת פחד. ה-BLA מתקשר עם האמיגדלה המרכזית.

ניסוייו המפורסמים של LeDoux הדגימו את את התנית הפחד בחולדות. פחד מולד, כמו הפעלת שוק חשמלי שלא נעים לחולדות, מפעיל את האמיגדלה המרכזית. LeDoux בחן את ההיבט של פחד מורכש באמצעות פרדיגמת התניה - החולדות חוו גירוי נטרלי (מותנה) יחד עם שוק חשמלי, וכך למדו לפחד מהגירוי הנטרלי. מכאן נובע שניתן להנדס את הפחד.

לאחר מכן, כאשר אותו גירוי מותנה מופיע ללא שוק החשמלי, מתקיים תהליך הפוך ללמידת פחד. זהו מהלך אקטיבי בו החולדה מבינה שאותו גירוי אינו קשור לשוק החשמלי, ובכך יש הכחדה של הפחד. קיימים נסיונות ליישם את העקרונות של הכחדת הפחד בבני אדם עם פוביות והפרעות פוסט טראומה. עתה נצלול להקשר החברתי שהאמיגדלה משחקת בו תפקיד בהחלטותיהם של בני אדם.

אלטרואיזם פתולוגי

החלטות כלכליות יכולות להיות לא רציונליות. משחק האולטימטום משמש כאמצעי ניסויי להבנת תהליך לקיחת החלטות חברתיות ואמוציוניות. זהו משחק כלכלי עם שני משתתפים, שבו צד אחד צריך לתת הצעה של חלוקת סכום כסף בין השניים. על השחקן מנגד להחליט האם לקבל את ההצעה ולהתחלק בסכום, או לסרב להצעה וכך שני המשתתפים לא יקבלו כסף. מבחינה כלכלית נטו, עדיף למשתתף השני לקבל כל החלטה, גם אם היא לא הוגנת, משום שסירוב יגרום לכך שלא יקבל כסף בכלל. אך מחקרים מראים שכאשר המשתתף השני מרגיש כעס או חוסר הוגנות, הוא יסרב להחלטה. ככל שהאמיגדלה יותר פעילה כך תעלה ההסתברות לדחיית ההצעה.

אם כן, מעניין לראות איך אנשים בעלי פגיעה בתפקוד האמיגדלה ישחקו את משחק האולטימטום. במחקרים שבדקו זאת השתתפו אנשים שנטלו oxazepam או היו לאחר פגיעה מוחית נקודתית באמיגדלה הבאזולטרלית (BLA). אנשים אלו היו הרבה יותר נדיבים במשחק הזה ולא הגדילו את כמות הדחיות, גם כשקיבלו הצעות לא הוגנות. דבר דומה התרחש גם עבור משתתפים בריאים, כאשר ידוע להם שהצד השני של המשחק הנו מחשב. המסקנה שעולה מהניסוי הזה היא שהאמיגדלה מעורבת בהקשר החברתי של לקיחת החלטות אשר מבוססות על הטיה רגשית. כך, פגיעה באמיגדלה מייצרת 'אלטרואיזם פתולוגי' אשר גורם לנבדק לא ללמוד מניסיון חברתי שלילי. זו לא תכונה מועילה במיוחד מבחינה אבולוציונית.

תהליכי למידה

נראה שהאמיגדלה משחקת תפקיד חשוב בקבלת החלטות. האמיגדלה עוזרת לנו בהבנה האם הסיטואציה הוגנת עבורנו, ומאפשרת לנו לבחור לעבוד בסביבות מיטיבות. במקרים מסוימים האמיגדלה עשויה לפגוע בקבלת ההחלטות, משום שהיא גורמת לתהליך להיות לא רציונלי. ההקשר החברתי יכול למסך את ההגיון בקבלת ההחלטות. על כן עולה שאלה מעניינת למחשבה, איך מתנהלים בתוך הדיאלוג הזה בין האונה הקדם מצחית לאונה הלימבית?

מקורות עיקריים: