זיהום אור והשפעתו על הפרשת מלטונין בחולייתנים - סקירה שיטתית
- משה זלינגר
- 10 באוג׳ 2022
- זמן קריאה 2 דקות
לתזמון תקין של הפרשת מלטונין (הורמון השינה ביצורים יומיים כמו בני אדם) במהלך היממה יש חשיבות בשמירה על שעון ביולוגי תקין בחולייתנים שונים. כל בעל חיים הוא בעל רגישות שונה לעוצמות אור שונות. קישור למאמר שבו הפוסט מתעסק https://www.mdpi.com/2071-1050/11/22/6400/htm בשל ההרחבה בפעילות של בני אדם יש הגברה בכמות האור שנפלט אל השמיים במהלך הלילה. חשיפה מוגברת של אור במהלך הלילה עשויה לשבש את הפרשת המלטונין בחיות בר ובני אדם ועשויות להיות לכך השלכות בריאותיות.
נמצא כי הרבה חולייתנים רגישים מאוד לעוצמות חלשות. בני אדם רגישים פחות. רגישות הנעה בסביבות ה-6Lx . [[[הערה: Lux זה מדד לעוצמה של האור, יחידות הארה ביחידת שטח (מטר). חשוב להדגיש שאין פה הבחנה סלקטיבית בין אורכי גל מאחר ולאורכי גל שונים יש ערך סף שונה שנדרש על מנת להשפיע על השעון הצירקדי. הצטברו ממצאים שהובילו לטענה שאורכי גל קצרים כגון האור הכחול מהווים גורם מפריע בעוצמות חלשות יותר]]] לצד חששות של מדענים לגבי התופעה, יש להציב סטנדרטים על אלו אורכי גל בספקטרום הנראה ישפיעו פחות על בני אדם ובעלי חיים במערכת האקולוגית.
אחד מסימני ההיכר של זיהום אור זו דיפוזיה של תאורת לילה אל שמי העיר, מבוטא כ-Skyglow. לדוגמא, עננים שמחזירים תאורת רחוב מעל עיר. בנוסף יש זיהום מהתאורת רחוב עצמה וכן דיפוזיית אור לשמיים בהירים.
יש הרבה אניגמה מאחורי הסיפור הזה. מכיוון שאם ניקח לדוגמא בעל חיים עירוני עם יכולות מוביליות כמו ציפור. ככל שהיא תתרחק מהאור, עוצמת החשיפה שלה קטנה באופן אקספוננסיאלי (בכפולות). וכמובן, כשעוצמים עיניים, יש הפחתה מסויימת במידת החשיפה לאור. לכן, במידה כל שהיא, אולי קיימת התנהגות שמאפשרת לאורגניזם לחמוק מזיהום אור. דבר זה פחות תקף לחיות פחות מוביליות. לגבי בני אדם נמצאו הבדלים גדולים בין נבדקים בנוגע לרגישותם לעוצמה המינימלית הדרושה לדיכוי הפרשת המלטונין בלילה.
במאמר מציגים שאין סטנדרט אחיד למדידה. יש שוני באופן המדידה בין מהנדסים, ביולוגים, אסטרונומים ופיזיולוגים של האדם. הם מציגים את שיטות המדידה ואת עולם המושגים שעליהם הן נשענות. אני אהבתי שהמאמר הזה מציג את הצורך לייצר שפה משותפת לקביעת הסטנדרטים למדידה, וביוצא מכך להביא המלצות בהתאם.
בתמונה: ציר שמראה את עוצמת האור המינימלית הדרושה לדיכוי רמות המלטונין בלילה בקבוצות שונות של חולייתנים + מפרט על עוצמות האור שמגיעות מגורמים מהטבע ומגורמים מלאכותיים שונים (ALAN). פינת ההרהורים שלי:
* יש שעשויים לחשוב שאור כחול הוא בעייתי. זו שאלה של הקשר. לאור כחול יש חשיבות במהלך היום לשמירה על עירנות ופרודוקטיביות ומסייע באיפוס השעון הצירקדי, יש לכך השלכות על דיכאון ויכולת ההירדמות בלילה. זה דורש התייחסות יותר מורכבת בפוסט נפרד.
* יש פה משחק של מנה תגובה. ככל שהעין חשופה לעוצמה שגבוהה בהרבה מעל המינימום ולאורך זמן, אז תהיה עירנות ואו דיכוי בהפרשת המלטונין בהתאם. חשוב לשים זאת בהקשר של סוג האור שנחשפים אליו בהינתן זמן ביממה. האם מדובר באור שמשלב את כל הספקטרום הנראה או האם סיננו את אורכי הגל הקצרים (מדכאים חזק יותר הפרשת המלטונין). שאלות מסוג כזה מבררים גם מול תאורה המבוססת על צבע מסויים, מונוכרומטית, כמו אדום או כחול או ירוק, יש הבדל בעוצמה המינימלית הדרושה לדיכוי המלטונין. זו סוגיה עם מעודנות מסויימת שדורשת התייחסות נפרדת.

Comments