שליטה על מערכת החיסון על פי שיטת ווים הוף (איש הקרח)
- משה זלינגר
- 29 בדצמ׳ 2018
- זמן קריאה 4 דקות
עודכן: 29 במרץ 2019
בפוסט הקודם התייחסתי לקונספט הלא קונבנציונלי של הקשר ההדדי בין מערכת החיסון למוח. לפי אותו קונספט מערכת החיסון משמשת בין היתר כחוש שביעי ולה תפקידים בוויסות ההתנהגותי של האורגניזם. הפוסט הנוכחי מתעסק בתוכנית אימונים בעלת פוטנציאל לוויסות רצוני של התגובה החיסונית.
מבוא: מערכת החיסון המולדת היא קריטית להישרדות, אבל ייצור מוגבר ומתמשך של מתווכי מערכת החיסון, הציטוקינים הפרו-דלקתיים, עשוי לפגוע ברקמות ובאיברים, כפי שמתקיים במחלות אוטואימוניות. מחקרים הראו אפקטיביות רבה של טיפולים ביולוגיים אשר חוסמים את הפעילות של ציטוקיניים הפרו-דלקתיים והקולטנים שלהם, אך טיפולים אלו יקרים ותופעות הלוואי שלהם קשות. לכן, עולה הצורך לבדוק שיטות מהפכניות נוספות לדיכויים.
בכותרת הפוסט התייחסתי למערכת העצבים הסימפתטית, שהיא תת מערכת במערכת העצבים האוטונומית אשר מיוחסת למצבי ""Fight or Flight. הפעלה חזקה של המערכת הסימפתטית מחלישה דלקת דרך הפעלה של רצפטור אדרנרגי מסוג בטא-2 על ידי הורמונים קטכולאמינים. לדוגמא, אדרנלין אשר מפחית את השחרור של ציטוקינים פרודלקתיים בהשראת נוכחות האנדוטוקסין של חיידקי E-coli (חיידקי הצואה). בנוסף, כתוצאה מתגובת הסטרס ב-"Fight or Flight" מופרש קורטיזול, הורמון שמדכא את מערכת החיסון דרך ההפעלה של ציר (HPA [היפותלמוס-היפופיזה-אדרנל]).
יודגש כי עד כה, היה ידוע שהפעלה של מערכת העצבים האוטונומית ודיכוי מערכת החיסון היא בלתי נשלטת התנהגותית ויכולה להיעשות רק על ידי שימוש בתרופות וגירויים חשמליים. המאמר הזה מציג רעיון מהפכני שניתן להשפיע על המערכת האוטונומית באופן רצוני. הרעיון הזה מתבסס על מקרה פרטני של אדם ששמו ווים הוף, ששבר שיאים עולמיים ביכולתו לשרוד קור קיצוני. האדם הזה רכש את היכולת על ידי תרגול מדיטציה, חשיפה לקור וטכניקות נשימה שפיתח בעצמו. הניסוי שאני אציג פה מבצע השוואה בין קבוצת תלמידים מתורגלים בהדרכתו לבין קבוצת נבדקים בריאים שאינם מתורגלים.
בניסוי הנוכחי נלקחה קבוצה של 12 משתתפים מאומנים וביקורת אשר כללה 12 משתתפים לא מאומנים.
הקבוצה המאומנת ביצעה תרגילי נשימה במהלך הניסוי (אפרט בהמשך כיצד).
תקציר מהלך הניסוי:
לשתי הקבוצות הנ"ל הוזרקו אנדוטוקסינים ונמדדו: 1) מדדים קרדיו-רספירטוריים עורקיים על מנת לבדוק את השפעת תרגילי הנשימה על מערכת ההובלה כגון לחץ חלקי של חמצן ופחמן דו חמצני, לקטאט, %רוויית חמצן וביקרבונט. 2) פעילות של קטכולאמינים (אדרנלין, נוראדרנלין ודופמין) כאינדיקציה לטיב ההשפעה של תרגילי הנשימה על המערכת הסימפתטית. 3) ציטוקינים פרו-דלקתיים ואנטי דלקתיים וסימפטומים של שפעת כדי לבדוק האם התקיים דיכוי של התגובה הדלקתית. לבסוף, לאחר הבדיקות הללו, ביצעו קורלציות על מנת ליצור הקשרים לוגיים מבוססי ספרות.
כיצד הנבדקים המאומנים התכוננו לניסוי?
1) הם ביצעו מדיטציה שנקראת "מדיטצית העין השלישית" הכוללת הדמיה שמטרתה להביא לרגיעה טוטאלית.
2) במהלך האימונים המתנדבים חשפו את עצמם לקור קיצוני במספר דרכים. עמידה יחפה על השלג למשך 30 דקות ושכיבה על השלג במשך 20 דקות ללא חולצה. שחיה יום יומית במים קרים (0-1 צלזיוס) עד מספר דקות וביצוע טרק יומי על הר מושלג בלי חולצה בטמפ' של -5-(-12) מעלת צלזיוס בליווי משבי רוח שמגיעים ל-27- מעלות.
3) טכניקות נשימה שכללו שני תרגילים אשר בוצעו בניסוי:
א. בתרגיל הראשון הם ביצעו היפר וונטילציה של 30 נשימות. לאחר כל נשיפה החזיקו את הנשימה למשך 2-3 דקות (לא ברור לי לגמרי איך הם עשו זאת). לאחר השאיפה התבצעה החזקה של הנשימה למשך 10 שניות. וכך התהליך חזר על עצמו במעגלים של היפר והיפו-וונטילציה.
ב. בתרגיל השני ביצעו שאיפות ונשיפות עמוקות שלאחר כל אחת מהן ביצעו החזקה של האוויר למשך 10 שניות בזמן שבו הנבדק מכווץ את כל שרירי הגוף.
הנשימות הללו בוצעו במהלך הניסוי בעת מתן האנדוטוקסין.
בין התרגולים שילבו בין היתר תרגילי חיזוק כגון שכיבות שמיכה ויוגה.
תוכנית האימונים התבצעה במשך 4 ימים בפולין, כ- 5-9 ימים לפני הניסוי. בימים בין תוכנית האימונים לניסוי, הנבדקים נדרשו לבצע בבתיהם את תרגילי הנשימה 2-3 שעות ביום.
סרטון שמדגים את האימונים שנעשו
https://movie-usa.glencoesoftware.com/video/10.1073/pnas.1322174111/video-1
תוצאות הניסוי:
1) במהלך האנדוטוקסמיה הפרמטרים הקרדיורספירטוריים בקבוצת הביקורת נותרו ללא שינוי. בקבוצה המאומנת הייתה עליה ב-pH, ירידה בפחמן דו-חמצני והביקרבונט אשר חזרו לנורמה לאחר הפסקת הנשימות. לחץ החמצן בדם לא השתנה. תרגילי ההיפר/היפו-וונטילציה גרמו לירידה של 50% ברוויית החמצן (לזמן קצר) וטמפרטורת הגוף ירדה מוקדם יותר בקבוצה המאומנת. דיווח על סימפטומים כגון כאב ראש, רעידות ובחילות נמדדו שעה וחצי לאחר האנדוטוקסמיה ונרשמה ירידה ב-50% לפחות בקבוצה המאומנת.
2) רמות של קטכול אמינים וקורטיזול. בקבוצת הביקורת עלתה רמת האדרנלין שעה לאחר האנדוטוקסמיה. לעומת הקבוצה המאומנת שבה הנשימות עצמן העלו את רמת האדרנלין לפני ובזמן ההזרקה. רמות הקורטיזול לא היו שונות במהלך תרגול הנשימות, אך לאחר הפסקתו הן חזרו לנורמה מהר יותר מקבוצת הביקורת.
3) בשיא התגובה החיסונית, בדקו את ריכוז הציטוקינים הפרו-דלקתיים ומצאו שהייתה עליה בשתי קבוצות הניסוי, אך בביקורת הייתה עליה פי 2, זאת לצד העובדה שבקבוצה המאומנת הייתה עליה כפולה של הציטוקין האנטי-דלקתי.
4) לבסוף, מצאו כי מתקיים מתאם חיובי בין רמות האדרנלין לבין רמות הציטוקין האנטי-דלקתי, וקשר שלילי בין ריכוז הציטוקין האנטי-דלקתי לבין ריכוז הציטוקינים הפרו-דלקתיים.
דיון וביקורת על הניסוי: 1) לא תועדה עליה ברמות הנוראדרנלין, דופמין וקורטיזול בקבוצה המאומנת. וזה מעלה את האפשרות שהאימונים הללו מפעילים את המדולה של בלוטת האדרנל מכיוון ששם יש אוכלוסייה צפופה יותר של תאים מפרישי אדרנלין מאשר נוראדרנלין.
2) עבור IL-10 (ציטוקין אנטי דלקתי) מצאו, באופן דומה, במחקרים קודמים שבהתערבות תרופתית החומר הזה מדכא את הפעילות הפרו-דלקתית באנשים בריאים.
3) ההפחתה בתגובת הציטוקינים אינה מושפעת באופן ישיר מרמות נמוכות של פחמן דו חמצני וה-pH הגבוה בדם כפי שידוע במצב הפוך של אצטוזיס (דם חומצי) כתוצאה מעודף פחמן דו חמצני בדם.
4) קשה לשייך את התוצאות רק לתרגילי הנשימה מכיוון שהחשיפה לקור וחימום מחדש של הגוף יכולים לייצר סבילות נגד החשיפה לאנדוטוקסינים.
5) על מנת שאלו יהפכו להמלצות רשמיות, יש להמשיך לחקור את חוזק הממצאים על ידי השוואות נוספות וגודל מדגם יותר גדול.
6) לכל המתעניין להתנסות בטכניקות המדוברות יש לקחת בחשבון שהיפרוונטילציה מניעה תהליכים פיזיולוגיים שגורמים לסחרחורת עקב הפחתה באספקת הדם למוח. לכן יש לבצע זאת בצורה מבוקרת ובסביבה ניטרלית מסיכונים עקב נפילה.
חשיבות הממצאים: המחקר הזה מראה שאימון קצר של טכניקות נשימה מאפשר לנבדקים להשפיע על מערכת החיסון באופן רצוני. הקבוצה המאומנת במחקר הגבירו באופן ניכר את רמות האדרנלין, אשר גרמו להגברה של מתווכים אנטי דלקתיים שהביאו לדיכוי התגובה הציטוקינית הפרו-דלקתית בהזרקה של אנדו-טוקסינים בקטריאליים. למחקר הזה יש חשיבות רבה עבור הטיפול במצבים שונים המשוייכים לדלקתיות מתמשכת ולמחלות אוטואימוניות.
הערה: המחקר הזה לא מהווה המלצה רשמית לביצוע הפרוטוקולים המדוברים ולכן אני נמנע מאחריות על ההשפעות שטכניקות כאלו עשויות לגרום למתרגל העצמאי זאת משום שקיים סיכון להתעלפויות.
Kox, M., van Eijk, L. T., Zwaag, J., van den Wildenberg, J., Sweep, F. C., van der Hoeven, J. G., & Pickkers, P. (2014). Voluntary activation of the sympathetic nervous system and attenuation of the innate immune response in humans. Proceedings of the National Academy of Sciences, 201322174.
Comments