אימוני פרופריוספציה ושיפור היכולת הקוגניטיבית

מה זה פרופריוספציה? פרופריוספציה היא החישה של המנח והאוריינטציה של הגוף בקביעת עוצמת המאמץ הנדרשת לביצוע תנועה מסויימת. פרופריוספטורים נמצאים בסיבי השריר, הגידים והמפרקים. הצרבלום (המוח הקטן) הוא האיזור האנטומי שאחראי על עיבוד המידע שמגיע מהמפרקים והגידים.

המוח מבצע אינטגרציה בין המערכת הווסטיבולרית לבין הפרופריוספציה לחישה של תאוצה, תנועה והישארות במנח גוף מסויים.

דיוק התנועה לא חייב להתבצע על בסיס ראייה ולכן מתקיימת אי תלות בינם. דוגמא לכך היא שאנו יכולים לשים את היד שלנו מאחורי הגב ולדעת שהיא נמצאת שם בלי לגעת בגב של עצמנו או חפץ מסוים.

ידוע שאימוני פרופריוספציה הם חשובים מאוד למניעת פציעות (קרע בצולבת הקדמית) לפי מדגם ענק שנעשה על כדורגלנים, אלו כוללים את האימונים הבאים: פליאומטרי ואימוני זריזות-קורדינציה.

באוכלוסיה מבוגרת יש לאימונים הפרופריוספטיביים יתרון בשיפור התפקוד הפיזי והקוגניטיבי כאשר הם ביצעו תרגולי שיווי המשקל ומסלולי מכשולים.

לאחרונה מצאו קשר בין אימוני פרופריוספציה לשיפור הרכיב הקוגניטיבי של זיכרון עבודה אשר מהווה חלק ממנגנון הזיכרון לטווח קצר שמאפשר לאדם להחזיק מידע במודעות ולהשתמש בו כדי להנחות את אופן הפעולה שלו. הרכיב הקוגניטיבי הזה משויך בעיקר לקליפת המוח הקדמית וחשוב ליכולות אקדמאיות כגון קריאה, חישוב וביצוע משימות.

מה עמד בבסיס ההנחה שיכולת קוגניטיבית או זיכרון עבודה בפרט עשויים להיות קשורים לפרופריוספציה?

קיים קשר בין יכולות ספורטיביות לזיכרון עבודה ולפרופריוספציה, זאת מכיוון שזיכרון עבודה מאפשר לספורטאים להגיע לביצועים שדורשים יכולת תמרון גבוהה בסיטואציות דינמיות שדורשות בין היתר פרופריוספציה גבוהה ויכולת להעריך, מרחקים, השקעת כוח ומנחים מתאימים. כאשר יש עומס על הזיכרון עבודה של הספורטאי, כלומר מורכבות גבוהה מידי של משימות במהלך משחק זה פוגע בביצועים המוטוריים. על כן, סביר להניח שהמערכות הללו קשורות. נוכל לשער באופן אינטואיטיבי שקואורדינציה מפותחת מאפשרת לאדם להוציא את היכולות הקוגניטיביות שלו אל הפועל וליישמם במגרש. למרות שידוע שזיכרון עבודה משפיע על ביצועים דורשי פרופריוספטיביות, לא ידוע מספיק אם אימונים פרופריוספטיביים לבד משפרים את הזיכרון עבודה.

בניסוי שבחרתי להציג בחרו שלושה קבוצות שבכל אחת כ20 משתתפים, קבוצה אחת עברה אימוני פרופריוספציה ושתי הקבוצות האחרות היוו ביקורת. בכל קבוצה היו אנשים שדיווחו שהם מתאמנים אימונים אירוביים ואימוני התנגדות בצורה סדירה.

אלו הקבוצות הנ"ל: 1) אימונים פרופריוספטיביים שביצעו תרגולים בשיטת movant שונים כגון: תרגילי תנועתיות של עמוד השדרה, לוקומושיין כגון ריצה ותנועות של חיות ותרגילי חיזוק של הרמת חפצים תוך מתן דגש על טכניקה. 2) ביקורת – קבוצה שיושבת בכיתה ולומדת. 3) ביקורת – קבוצה שמתרגלת קיפולה יוגה

בכל הקבוצות ביצעו בדיקה של זיכרון עבודה לפני ואחרי הטיפול. קבוצת האימונים הפרופריוספטיביים קיבלו אימון נוסף של שעתיים וחצי ואז בדיקת שלישית של זיכרון עבודה.

סיכום, המחקר מציג שיפור בזיכרון עבודה לאחר שעתיים של אימון ושיפור נוסף לאחר האימון השני שנעשה. משך זמן זה לא מהווה המלצה והוא עשוי להיות קצר בהרבה. מהמחקר הזה הגיעו למסקנה שאימונים שדורשים פרפריוספטיביות הם בעלי פוטנציאל בשיפור זיכרון עבודה אשר לו חשיבות בספורט, למידה, מולטיטסקינג ובריאות מנטלית.

הביקורת שלי על המאמר היא עצם העובדה שהניסוי מתפרס על תקופה קצרה מאוד. לדעתי האישית, צריך מדגם שמתפרס על תקופה של מספר שבועות כדי לראות שיפור אמיתי כך שלא נחשוב שהייתה כאן פשוט עוררות מנטלית כתוצר לוואי שמשותף להרבה פעילויות אינטנסיביות. הסבר אפשרי לשיפור בזיכרון עבודה יכול לנבוע מעצם העובדה שהמשימות לא דרשו רק פרופריוספציה אלא עוד מרכיבים בו זמנית כמו התמצאות במרחב.

http://journals.sagepub.com/doi/abs/10.2466/22.pms.120v18x1